In recent days, discussions have been taking place on withdrawal from the UN climate agreement, with the aim of submitting the recommendation for approval or decision by the Prime Minister, ahead of his trip to the United States. The reason: pressure from President Trump. If Israel withdraws from the agreement, following the United States, it would be the first—and possibly the only—one to do so among the 195 countries that are parties to the UN Framework Convention on Climate Change.

According to Prof. Ruslana Rachel Palatnik, an expert in economics and natural resources at the Yezreel Valley College and the University of Haifa, and a Senior Researcher of the Natural Resources and Environmental Research Center (NRERC), withdrawing from the climate agreement would disrupt a multi-year process of integrating climate considerations into public policy, undermine investment in clean projects and the advancement of a carbon tax, and dismantle the international framework that obliges policymakers in Israel to look beyond short-term interests.

משרד החוץ והשרה עידית סילמן מקדמים את פרישת ישראל מהסכם האקלים של האו”ם

בימים האחרונים מתקיים דיונים בנושא, כדי להעביר את  ההמלצה לאישורו או להחלטתו של ראש הממשלה, לקראת נסיעתו לארה״ב – הסיבה: לחץ של טראמפ. אם ישראל תפרוש מההסכם, בעקבות ארה״ב, היא תהיה הראשונה וייתכן שגם היחידה לעשות זאת מבין 195 המדינות החברות באמנת המסגרת של האו״ם לשינויי אקלים.

לדברי פרופ’ רוסלנה רחל פלטניק, מומחית לכלכלת הסביבה ממכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מחקר במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה, באוניברסיטת חיפה, יציאה מהסכם האקלים תקטע תהליך רב-שנים של הטמעת שיקולי אקלים, השקעה בפרויקטים נקיים וקידום מס פחמן, ותבטל את המסגרת הבינלאומית שמחייבת את קובעי המדיניות בישראל להסתכל מעבר לטווח הקצר.